מאמרים ומידע
אילוף עם קליקר או מילת מרקר – המדריך המלא
מאת אבינועם לבקוביץ – מאלף כלבים מוסמך ומומחה להתנהגות.
אילוף עם קליקר או עם מילת מרקר הוא דרך נפלאה ויעילה ללמד את הכלב התנהגויות טובות ופקודות חדשות.
הקליקר ומילת המרקר פועלים לפי אותו עיקרון. ההבדל הוא רק באופן שבו אנחנו מסמנים לכלב: באמצעות צליל קבוע של מכשיר קטן שנקרא קליקר, או באמצעות מילה קצרה וקבועה כמו "כן" או "יס".
הכלב לומד שהצליל העקבי שבחרנו מסמן שהוא עשה בדיוק מה שרצינו ושתגמול הולך להגיע. זה הופך את תהליך הלמידה למהנה, מהיר ויעיל עבור הכלב.
בעזרת המרקר שבחרנו ניתן ללמד הכול את הכלב שלך, זה יכול לנוע בין פקודות בסיסיות כמו "לשבת" או "למקום" ועד לטריקים ומשימות מורכבות יותר.
מהו מרקר באילוף כלבים?
מרקר הוא שם מקצועי לצליל קצר וברור שאומר לכלב: "מעולה, זה בדיוק הדבר שרציתי שתעשה, ועכשיו מגיע חטיף".
סימון המרקר יכול להתבצע בשתי דרכים :
- באמצעות אביזר פלסטיק קטן שנקרא קליקר – שעושה צליל של קליק.
- שימוש במילה קצרה וקבועה, לדוגמא: כן או יס, שנאמרת כל פעם באותה צורה ובאותו הטון.
לאחר תהליך חד פעמי שנקרא "טעינת המרקר" (שאסביר ממש עוד מעט), הכלב לומד שכשהוא שומע את המרקר, חטיף הולך להגיע.
מה הופך את המרקר ליעיל בתהליך האילוף:
לכלבים יש טווח זמן קצר (בערך שניה) שבו הם מקשרים בין התנהגות מסויימת שביצעו והחיזוק שהם קיבלו עליה. אז לדוגמא: נניח שהכלב ביצע פקודה שנתתם בצורה מושלמת ואתם רוצים לחזק אותו, אבל לוקח לכם 3 שניות לשלוף את השקית עם החטיפים ועוד 3 שניות להוציא חטיף ולתת לכלב.
עברו כבר 6 שניות מרגע ביצוע הפקודה, אחרי 6 שניות סביר להניח (במקרה הטוב) שהכלב יבין שהוא קיבל את החטיף על ההמתנה מולכם ולא על הביצוע המושלם של הפקודה הקודמת.
שימוש במרקר בא לפתור את הבעיה הזו, בעזרתו נוכל לסמן לכלב בדיוק איזו התנהגות הובילה לחטיף ולתגמול שהוא מקבל.
מה עדיף קליקר או מילת מרקר?
זו שאלה שתמיד עולה, אני אתן פה את היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם ותוכלו להחליט מה אתם מעדיפים.
היתרונות של הקליקר
- הצליל שלו קבוע ואינו מושפע ממצב הרוח או מטון הדיבור שלנו.
- הצליל שלו קצר ומאפשר תזמון מדויק מאוד.
- הצליל שלו בולט ביחס לדיבור הרגיל בבית.
- הוא מתאים במיוחד ללימוד התנהגויות חדשות ולבניית טריקים בשלבים קטנים.
- הוא מאפשר לכלב לזהות במהירות איזו פעולה הובילה לתגמול.
החסרונות של הקליקר
- צריך לזכור לקחת אותו ולהחזיק אותו ביד.
- הוא פחות נוח כאשר מחזיקים גם רצועה, חטיפים וציוד נוסף.
- יש כלבים רגישים שהצליל עלול להבהיל אותם בתחילת הדרך.
- הוא לא תמיד זמין כאשר התנהגות רצויה מתרחשת באופן בלתי צפוי.
אם הכלב נבהל מצליל הקליקר, אין צורך להתעקש. אפשר להשתמש בקליקר שקט יותר, לעמעם את הצליל בתוך כיס או לעבור למילת מרקר.
היתרונות של מילת מרקר
- הקול שלכם זמין תמיד כך שמילת מרקר לא דורשת ציוד.
- שתי הידיים נשארות פנויות.
- קל להשתמש בה במהלך טיולים ובחיי היום-יום.
- אפשר לסמן התנהגות טובה גם כשהקליקר אינו לידנו.
- היא מתאימה במיוחד למשפחות שבהן כמה אנשים עובדים עם הכלב.
החסרונות של מילת מרקר
- טון הדיבור שלנו עשוי להשתנות.
- המילה עלולה להיאמר בשיחה רגילה ולא רק באימון.
- הסימון עלול להיות מעט פחות חד מקליק מכני.
- אנשים נוטים להפוך את המילה למשפט ארוך ולאבד את התזמון.
בפועל, אפשר להשתמש בשניהם במקביל, הכלב יכול ללמוד 2 מרקרים בקלות. ואז אפשר להשתמש בקליקר באימונים ממוקדים ובמילת מרקר בהתנהלות היומיומית.
איך מלמדים את הכלב את משמעות המרקר?
לפני שמתחילים לסמן התנהגויות, צריך ליצור אצל הכלב קשר בין המרקר לבין קבלת התגמול. התהליך נקרא טעינת המרקר.
זה מתבצע בשלבים הבאים:
- הכינו חתיכות קטנות של חטיף שהכלב אוהב.
- לחצו פעם אחת על הקליקר או אמרו את מילת המרקר.
- מיד לאחר מכן תנו לכלב חתיכת חטיף.
- חזרו על הפעולה 20 עד 30 פעמים.
- בצעו הפסקה קצרה וחזרו על התרגיל מאוחר יותר.
לא צריך לבקש מהכלב לשבת או לבצע פקודה אחרת. המטרה היחידה היא ללמד אותו שקליק או מילת מרקר מסמנים שתגמול עומד להגיע.
כאשר הכלב שומע את המרקר ומסתכל עליכם בציפייה, אפשר להתחיל להשתמש בו במהלך האימון.
איך משתמשים במרקר באילוף?
לאחר שהכלב מבין את משמעות המרקר, אפשר להתחיל לסמן התנהגויות רצויות.
אפשר לסמן כאשר הכלב:
- מתיישב לפי בקשה.
- מגיע כשקוראים לו.
- יוצר קשר עין.
- הולך לצדכם בלי למשוך.
- מחכה ליד דלת פתוחה.
- עובר למקום שלו.
- נשאר רגוע ליד גירוי.
לדוגמה, כדי ללמד את הפקודה „שב”:
- הובילו חטיף מעל האף של הכלב ולאחור.
- ברגע שהישבן נוגע ברצפה, הקליקו או אמרו „כן”.
- תנו מיד את החטיף.
- חזרו על הפעולה מספר פעמים.
- לאחר שהכלב מבין את התנועה, הוסיפו את המילה „שב”.
תזמון הוא המפתח
צריך לסמן עם המרקר את הרגע המדויק שבו הכלב מבצע את ההתנהגות הרצויה. ואז גם אם החטיף מגיע שנייה או שתיים לאחר מכן, המרקר עוזר לכלב להבין בדיוק איזו פעולה הייתה נכונה.
אם הכלב התיישב ומיד קם, סימון באיחור לאחר שהוא קם עלול לגרום לו לחשוב שהקימה היא ההתנהגות שהובילה לתגמול.
האם כל סימון מרקר חייב להוביל לחטיף?
על מנת לשמר את ההתניה שיצרנו בשלב טעינת המרקר, חשוב לשמור תמיד על עקביות. ולכן, כל פעם שלחצת על הקליקר (גם אם בטעות) או שמילת המרקר נאמרה ליד הכלב, הוא צריך לקבל את התגמול. תמיד תזכרו קליק = נקניק 😊
עקביות זו תשמר ותחזק את ההתניה שהכלב למד לקשר לצליל של המרקר.
לימוד טריקים בעזרת קליקר או מילת מרקר
שימוש בקליקר ומילת מרקר מתאימים במיוחד ללימוד טריקים, משום שאפשר לפרק פעולה מורכבת לשלבים קטנים ולסמן לכלב בצורה מדוייקת כל התקדמות בדרך לביצוע המלא.
האימון מספק לכלב אתגר מחשבתי ופעילות משותפת ומהנה. אם אתם מחפשים תרגיל פשוט להתחלה, קראו את המדריך: איך ללמד את הכלב ישיבת ארנב.
